יג . גבולות ההיתר להתפלל - היבט תיאולוגי שאלה אחרת שעליה יש לתת את הדעת היא מה הם גבולות ההיתר להתפלל תפילות ספונטאניות וחופשיות . לכאורה נשמעת השאלה חסרת שחר : וכי למה ייאסר על האדם להתפלל כאשר יבחר ? חוסר הטעם לכאורה שבשאלה זו מחריף במיוחד נוכח ההערכה שבדרך כלל המרבה להלל ולשבח את אלוהיו עושה זאת מתוך תחושה דתית המפעמת בו , ואינו מצפה לגמול על תפילות ההלל שלו . גם המתוודה על חטאיו עושה זאת בדרך כלל מתוך צורך נפשי ורצון לפרוק מעצמו את המתח של חיים בחטא , ולא על מנת לזכות בפרס כלשהו . והוא הדין במתפלל המודה על חסד שנעשה עמו או על רעה שנמנעה ממנו - גם הוא לרוב אינו עושה זאת כדי לזכות בהטבות מאת האל , והוא מבטא בתפילתו את רגש התודה שהוא חש כלפי האל , כדרך רוב המודים על הטובה , גם ביחסים שבין בני אדם . אכן , משנקבעו מבני הקבע המחייבים של התפילה הוטלו על המתפלל חובות שעליו לעמוד בהן : זמנים קבועים , נוסחאות חובה ( שהתגבשו סופית במשך כמה דורות , ( מסגרות חברתיות , מקום מועדף וכיוצא באלה . אולם מדוע תימנע מהאדם הזכות להוסיף על אלה כרצונו ? הדבר אינו פשוט כל עיקר . בתחום תפילת השבח קבעו חכמים...
אל הספר