פרק 4 הגעגועים ההדדיים

פרק 4 הגעגועים ההדדיים כל הפרדוקסליות שבדת המקראית מקופלת בעובדה שהיא קובעת , בעת ובעונה אחת , כי אלוהים והאדם קשורים זה לזה ובכל זאת מנותקים זה מזה , כי אלוהים חפץ להתאחד עם העולם שברא ולהתלוות אליו בהרפתקאותיו , ושאף על פי כן נותר הוא מחוץ לאותן הרפתקאות ! וכי גם אם האדם מתאווה אף הוא להתאחד עם אלוהים ולשמור את מצוותיו , בכל זאת הוא חופשי לבנות את עולמו כראות עיניו . וכשם שהטרנסצנדנטי אינו מתיישב עם האימננטי , כך גם אין הוא עולה בקנה אחד עם הברית . תנאי לקיום הברית הוא בהכרח שיתקיימו תמיד שתי קביעות משלימות וסותרות כאחת ; יש לאדם צורך באלוהים , ויש לאלוהים צורך באדם . בדיוק בדילמה זו פותח הרמב"ם את "משנה תורה . " ארבע פיסקאות קצרות , וכבר אנו במבוי סתום , וכל אותם עמודים שהוא מוסיף בהמשך אינם מסייעים בידינו לצאת מהסבך . הבה נאזין לדבריו : " יסוד היסודות ועמוד החכמות , לידע שיש שם מצוי ראשון , והוא ממציא כל הנמצא , וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם , לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו . ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי , אין דבר אחר יכול להמצאות . ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים