פרק 5 האלטרנטיבה התיאולוגית : הדיון הפנימי על מנת להעריך את תעוזת המהר"ל במלואה , כדאי להשוות את רעיונותיו לרעיונותיהם של ההוגים היהודים הגדולים שקדמו לו , וביחוד לאלו שפיתחו פילון והרמב"ם . שני התיאולוגים הדגולים הללו עמדו על הקושי שבמציאת פרספקטיבה פילוסופית ומושגים פילוסופיים שיוכלו לתפוס ולבטא את אלוהים . שניהם ידעו כי לעולם ייבצר מבינת האדם דבר מה אלוהי , ושניהם ראו באותה שארית טרנסצנדנטית עיקשת , באותו "בלתי נודע , " את עיקר החויה הדתית . השקפתם היתה נאמנה לתפיסה המקראית , לפיה האמת שהתגלתה למשה , הגדול בנביאים , היא שאין לראות את פני האלוהים , ולתפיסה הרבנית , שהרי מתוך חמישים שערי החכמה המוזכרים במדרש , משה יכול היה לפתוח רק ארבעים ותשעה : מפתחותיו של השער החמישים נמצאים מצידו האחר , והכניסה אליו אסורה לבני תמותה . ברם , עבור שני הפילוסופים — וגם בהקשר זה הם נאמנים לקריאה מסויימת של התורה שבעל פה ושבכתב — לאותו "בלתי נודע" אין בעליל כל השפעה על הנודע . הסוד האלוהי " מבודד" מכל מה שאלוהים בחר לגלות , ונמצא בשוליו של השטח העצום הפתוח לכיבושי האדם . גם אם אי אפשר לחזות בפני האלוה...
אל הספר