. 5 הדיאלקטיקה האלתית של החירות רוח ישראל הכיר את הצד האלהי שבחיים לא בלבד בהגשמה העצמית כתוצאה מן החירות היעודה לאדם באחרונה , אלא גם בעצם התהליך שעל ידו זוכה האדם לחירות . תחת לראות את החיים כמו שהם כתוהו אין סדרים ולצפות לעתיד רחוק ואידיאלי , שבו בלבד יקבלו גם חיי ההוה טעם וכוונה , יצר לו ישראל הקדמון נוסח מחשבה הנותנת מובן לעצם התנגשותם של יחידים וקיבוצים . אותו נוסח מחשבה אומר כי למרות תשוקת האדם לשאננות , יש כוח בתוכו ולמעלה ממנו המדריך אותו מנוחה . אותו כוח שולל ממנו את הבטחון שבעדו הוא מוכן , מוכן יותר מדי , למכור את נשמתו , ומשליך אותו אל המדבר , בו הוא אנוס לבצע את גאולתו ולזכות בנשמת עצמו . כיצד מתהוה הדבר ? על ידי הסתירה הפנימית המתהוה בעבדות האדם . בני מעמד הבעלים מגדישים את סאת הניצול לשם מטרות שאין לעבדים חלק בהן . עד מהרה נמנעים הם מתת לעובדיהם אפילו את מינימום הבטחון שלמענו מוותרים הללו על חירותם . אז מוכרחים בני מעמד העבדים להתקומם ולהלחם לחירות . לאותה סתירה פנימית המולידה את הדיאלטיקה של החירות היה לפנים כינוי בישראל . בלשונם קראו לה : 'ויחזק ה' את לב פרעה . ' דיאלק...
אל הספר