פרק ה אלהים בחינת הכוח המוליך אל השותפנות משלוש הרגלים , חג הסוכות הוא המבליט ביותר את תכונתה של דת ישראל בהשיגה את האלהים כמתגלה הן בהיסטוריה הן בטבע . חג הסוכות היה ראשונה אך מועד חקלאי בלבד , אולם עם הוסד הבית השני כבר קיבל משמעות לאומית היסטורית , שהסמל העיקרי שלה הוא הסוכה . אף על פי כן , שמר עוד על תפקידו הקדום כיום טוב טבעי או עונתי . ניסוך המים במקדש היה הסמל לשמירת תפקיד זה . ( 1 טקס הניסוך מוכיח כי גם בזמן בית שני עוד שמש החג כהבעת תודה על פריון השנה שעברה ובהבעת תפילה על תנובה שופעת לשנה הבאה . המקרא קורא לסוכות "חג האסיף , (* " כי הוא מסמן את הגמר לאסיפת הבר מן הגרנות , התאנים מן הגנים והיין מן היקבים . הוא נקרא גם "חג ה , (*'" או סתם "חג" ( ( כן בלשון המשנה ) (* ן מכאן שלפנים היה נחשב לראש החגים . מסתבר כי לכתחילה היה סוכות חחג היחיד לעליית הרגל » אז היו ישראל נוהגים לעזוב את בתיהם ואת במותיהם המקומיות , ולעלות אל משכן מרכזי , כגון זה שבשילו , (« בבית אלי ) או בירושלים , שם נקהלו המוני עם יחד ויצרו אוירה חגיגית . במצוה לשמוח בחג ( 8 נשמע כי כן היה המנהג מימים קדומים . (*> ...
אל הספר