5 . כיצד יכולים הצום והעבודה שביוםהכפורים לשמש רמז להערכה מוסרית על החטא תפיסה מסקנית במושכל האלהים החדש מצילה אותנו ממילא מן הסכנה , פן נהיה מסתפקים במצוות פולחניות , כגון סדר התפלות של יום הכפורים , במקום שינוי הרוח הפנימי , שאך הוא לבדו ראוי לו להקרא כפור מוסרי . דוקא משום כך , קמה בימינו נחיצות יתירה לשמור את המצוות האלה בשביל הרמז הצפון בהן . במצוות הצום כלולה החובה לשלוט ביצרים הטבעיים . כל אידיאל אישי וחברתי , פירושו סולם ערכים בו החשקים והיצרים , שכל תפקידם אינו אלא קיום האורגניזם הפרטי , משתעבדים לאותם החשקים והיצרים המשמשים לקיום המין כולו . יתר על כן , במידה שהיצרים הללו מהווים רק חלק מן האורגניזם שלנו , ולא כולו , הרי אפשר שההנאה הבאה עם סיפוקם תהיה גורמת להתעדנות יתרה בהם , ואפילו עד כדי לגרום רעה לכלל החיים האורגניים של היחיד השוגה בהם . זלילה וסביאה הן דוגמאות כמה עלולים אחדים מיצרינו להביאנו לידי מותרות המזיקים לבריאותו ולשלומו של הגוף כולו . השטיפה בזימה היא דוגמה להתנהגות , שמתוך בולמוס התאוה היא מביאה את היחיד לידי מעשים הפוגמים באורגניזם החברתי , באשר הם עשויים להרו...
אל הספר