פרק ב ( ו ) וטיטוס פקד עכשיו על חייליו לערות את יסודות אנטוניה . ולהכין מעבר קל לעליית כל צבאו . ואז שמע שהופסקה הקרבת התמיד באותו היום , י"ז בחודש פנמוס = ) תמוז , ( כי היו חסרים אנשים ( נוסח אחר : טלאים , ( ובגלל זה נפלה רוחו של העם באופן נורא > הוא שלח אותו לחזור ולומר ליוחנן את מה שכבר אמר לו קודם לכן , שאם אחזתו רוח רעה אחת להילחם , הרשות בידו לצאת עם כמה אנשים שהוא רוצה וללחום בחוץ , מבלי לשתף בחורבנו לא את העיר ולא את המקדש.- אבל לא יוסיף עוד לחלל את הקודש ולא לגרום בזיון לה : ' וכנגד זה הוא איננו מנוע מלעשות את הקרבן שהופסק , על ידי אנשים מישראל במספר שיבחר . יוסף עמד במקום שממנו יגיעו דבריו לא רק לאזניו של יוחנן אלא גם לאזני העם כולו , ומסר את דברי הקיסר בעברית והפציר בהם לחוס על מולדתם , ולהציל את המקדש מלשונות האש שכבר אוכלות אותו . ולשלם לה' את קרבנות הכפרה . למשמע דברים אלו עמד העם עגום ודומם , אבל העריץ ( יוחנן , ( אחרי שהעתיר עליו דברי גידופים וקללות סיים ואמר כי אינו חושש שהעיר תיכבש , כי ה' שליט בה . כששמע יוסף כך צעק בקול גדול : "אמנם כן , שמרת יפה על טהרת העיר בשבי...
אל הספר