פרק יג ( ו ) ושמעון לא נתן אפילו למתיא ליהרג בלי עינויים , אף על פי שעל ידו קיבל את העיר . הוא היה בנו של בואיטוס = ) בייתוס ) הכהן הגדול , מצאצאיהם של כהנים גדולים , שהעם נתן בו אימון והעריץ אותו במידה שאין למעלה הימנה . ובזמן שהעם סבל קשות מתגרת ידם של הקנאים , שמעתה הצטרף אליהם גם יוחנן , הוא שידל את העם להכניס לתוך העיר את שמעון כמושיע , בלי הסכם מוקדם עמו ובלי שחזה מראש כל שחיתות מצידו . והלה , מיד כשנכנס לעיר היה רואה [ במתיא ] אויב כמו השאר , ואת עצתו שהביאתו לעיר ראה כפרי תמימות בלבד . ואז הביאו בפניו והאשים אותו שדעתו נוטה לצד הרומאים , ודן אותו למוות מבלי שניתנה לו רשות להגן על עצמו , ועמו [ נידונו ] שלשת בניו ; הרביעי כבר ברח אל טיטוס : וכשהפציר בהם להרוג אותו תחילה כחסד על שפתח לפניו את העיר ציוה להרגו אחרון . וכך נטבח אחרי בניו , שהוצאו להורג לעיניו . ואחרי שהרימו אותו נעל גבי מקום ] שהיה נראה לרומאים , כי כך ציוה שמעון לחנן בן בגדתא שהיה האכזר ביותר בין כל תלייניו , והוסיף בלגלוג "שמא יעזרו לו הללו שביקש לברוח אצלם . " ולא עוד אלא אף סירב ליתן את הגופות לקבורה . לאחר מכן ...
אל הספר