פרק ה ( 1 ) בדבר זה עצמו אפשר להשתאות מול תבונת הרומאים שהיתה צופה מראש , הם אימנו את אנשי השירות שלהם לא רק לצרכי יום יום , אלא גם כדי להפעילם במלחמה . אם יבחון אדם את כל ארגונם המלחמתי של הרומאים הוא יווכח לדעת שזכו באימפריה עצומה כזאת לא כמתנת מזלם אלא בכוח גבורתם . שכן אצלם אין אימוני הנשק מתחילים עם המלחמה : ואינם נוקפים ידיהם בימי מלחמה רק לאחר שישבו באפס מעשה בימי שלום . להיפך , כאילו נולדו כשהנשק בידם , הם לא מפסיקים מאימונים , ואינם מצפים לשעת חירום . יתר על כן , אימוניהם אינם נופלים בכוח המחץ שלהם מהפגנת כוח אמיתית , וכל חייל וחייל מאמן עצמו בכל יום ויום בכל הלהט , כאילו הוא בקרב . ומכאן אותה שלוות נפש בה הם עומדים בהלם הקרב : שום אי סדר לא מפורר את מערכם הרגיל ושום פחד לא ישתק אותם , ושום עייפות לא תייגעם : ומאחר שמתנגדיהם חסרים יציבות כזאת הרי הנצחון מובטח להם . ולא יטעה אדם האומר שאימוניהם הם קרבות ללא דמים , והקרבות שלהם הם אימונים שיש בהם שפיכות דם . אף בהתקפת פתע לא יצליח אויבם להכריעם , כי אף אם הם פולשים לאדמת אויב הם מבצרים מחניהם לפני שיוצאים לקרב . מחנה זה אינו מוק...
אל הספר