פרק ד ( ו ) חילות העזר ששלח אספסיינוס לאנשי צפורי , בפיקודו של הטריבון פלקידוס היו : אלף פרשים וששת אלפים רגלי : בתחילה התמקמו החיילים במישור הגדול , ולאחר מכן נתפרסו . חיל הרגלי תקע מחנהו בעיר כדי להגן עליה , והפרשים נשארו במחנה . שתי מחלקות הצבא ערכו גיחות בלי הפסק בסביבה , וגרמו צרות צרורות ליוסף ולאנשיו . אם הללו נשארו בתוך עריהם היו הרומאים בוזזים את הסביבה , וכשהם העיזו לצאת — הדפו אותם הרומאים בפנים . ובאמת ניסה יוסף לערוך התקפה על העיר וקיווה ללכוד אותה , אף על פי שהוא עצמו ביצרה , לפני שהמירה אמונתה בגליליים , בביצורים חזקים כל כך , שלא תינתן להיכבש אפילו על ידי הרומאים : לבסוף נתייאש מללוכדה , וראה שהוא חלש מדי לאלץ את אנשי צפורי להיכנע , או לשדל אותם לעשות כך . אמנם הוא הגביר בשצף את פעולות המלחמה על העיר [ הפתוחה : [ כי הרומאים שהיו מרוגזים על ההתקפה לא פסקו לעולם , לא ביום ולא בלילה מלהחריב את המישורים ולשדוד את נכסי בני הכפרים , והרגו את כל המסוגלים לשאת נשק , ואת החלשים מכרו לעבדות . כל הגליל נשטף בדם ואש ו ולא היו צרה ופורעניות שלא עמדו בהם : והמפלט היחיד לנרדפים על צוא...
אל הספר