פרק כד ( ו ) אבל הריב ליווה את האחים אחרי שנתפרדו , והיו חושדים זה את זה יותר מבתחילה . אלכסנדר ואריסטובולוס היו כעוסים על זה שזכות בכורתו של אנטיפטר אושרה , ואנטיפטר היה זועם אף על הדרגה השניה במעלה שהוענקה לאחיו . אבל אנטיפטר שהיה איש מזימות ידע לנצור את לשונו , ובערמה רבה הסתיר שנאתו מאחיו , ואילו הם שהיו מתגאים בייחוסם היו כל מחשבותיהם על לשונם . יתר על כן , רבים היו מתגודדים סביבם כדי להסיתם , ורבים העמידו פנים כאוהבים ולא באו אלא לרגל אותם . וכל דיבור שהיה יוצא מפיהם של אנשי אלכסנדר הובא מיד לידיעתו של אנטיפטר , ומאנטיפטר עבר להורדוס בתוספת גדולה : ואף ההערה התמימה ביותר שהשמיע אלכסנדר לא הניחוה בלי חשד , כי דבריו סולפו כדי להבאיש ריחו . אם היה מדבר בחירות מתונה היו הדברים הזעירים ביותר נהפכים להררים . אנטיפטר היה תמיד מעמיד אצלו את עושי דברו כדי להתגרות בו , ועל ידי כך יהיה גם בסיס של אמת לשקריו ; ואם פרט אחד מן הדברים שמסר נתגלה כאמת היה בזה סמך מספיק לשאר הדברים . ואילו כל אחד מידידיו היה שומר סוד מטבעו , או שהיו מביאים אותו לידי כך על ידי מתנות שלא יגלה שום סוד . וניתן לומר ב...
אל הספר