פרק כ

פרק כ ( 1 ) מיד לאחר מכן נתמלא הורדוס דאגה אודות שלטונו בעטייה של ידידותו עם אנטוניוס . אנטוניוס נוצח על ידי אוקטבינוס באקטיום . לאמתו של דבר היה פחדו גדול מכפי שהיה במציאות , כי קיסר ראה נצחונו בלתי שלם כל זמן שהורדוס נשאר ידידו של אנטוניוס . אף על פי כן החליט המלך לקדם את פני הסכנה . הוא הפליג לרודוס , שם שהה הקיסר . הוא התייצב בפניו בלי עטרה , הוא היה הדיוט על פי בגדיו ועמידתו , ומלך על פי תחושתו . דיבורו היה ישר . הוא סיפר את כל האמת בלי כל הסתייגות . וכך אמר : "קיסר , הומלכתי על היהודים ע"י אנטוניוס , ואני מודה בכך שבל הענינים שעשיתי היו לטובתו , ואף זה איני מעלים ממך שאלולא הערבים שמנעוני היית רואה אותי אוחז בנשק לצידו של אנטוניוס . ואמנם אף שלחתי לו גדודי עזר עד כמה שהיה בידי , והרבה אלפים מודיאות של דגן : ואפילו לאחר מפלתו באקטיום לא נטשתי את מטיבי , וכשלא היה בו עוד כל תועלת כבן ברית נעשיתי יועצו : אמרתי לו כי מותה של קליאופטרה הוא האמצעי היחיד לתיקון תקלתו , אם היה הורג אותה הייתי נותן לו כסף , וחומות לבטחונו , וצבא , ואת עצמי כאח לנשק במלחמה נגדך , אבל נראה היה שאזניו אטומות...  אל הספר