"סוף סוף החלטה ציונית": המאבק ב"נשירתם" של יוצאי ברית המועצות

" סוף סוף החלטה ציונית : " המאבק ב"נשירתם " של יוצאי ברית המועצות יוסי יונה ליד ציר הרחובות חיים הזז , שאול טשרניחובסקי והרב הרצוג שבירושלים , יש גן ציבורי קטן , גן תשי"ב . בצל האורנים ובין ערוגות הפרחים והילדים המשחקים ניצבת אנדרטה צנועה ועליה חרותים שמותיהם של 28 אנשי תרבות יידיש בברית המועצות שהוצאו להורג לפני חמישים שנה בפקודת סטאלין , וביניהם הסופרים והמשוררים שנורו ב 22 באוגוסט . 1952 מדי שנה בשנה מתכנסת שם בתאריך זה שארית הפליטה של סופרי יידיש שעלו מרוסיה , בני המשפחות השכולות ומקצת מחובבי יידיש , להתייחד עם זכר הקדושים . שם , בארץ מוצאם , הארץ שיצרו בה והאמינו בה ואותה שירתו בנאמנות ובמסירות , נמחק במשך ארבעים שנה כל זכר לחייהם ולמותם ; ואילו פה , בארץ שהתכחשו לה , באונס או ברצון , נשמר זיכרונם ברתת ובכבוד . למרבה האירוניה , שמותיהם של השוללים את חזון המדינה , תחיית הלשון וקדושת התורה הונצחו דווקא ליד צומת רחובות שנקראו בשם שלושה שהקדישו את חייהם לאותם שלושה ערכים , איש איש ודרכו ( ויינר . ( 2002 מילים אלו , הפותחות את המאמר שהוקדש לתרבות היידית התוססת שהתקיימה בברית המועצות ,...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד