פרק א ;( 2 5 — 6 , 1 ) חובות האזרחים ודירוגם . 141 תוכנו של הפרק כבר ת ^ אר בקצרה בסעיף . 133 אולם משום שמבנהו מסובך במקצת , כדאי לנו לפרט את תקנותיו . מגמת הפרק היא לתאר כיצד ייקבע מקומו של כל אזרח בעדה שלעתיד לפי גילו וכשרונותיו . בהתאם לכך , חלקו הראשון והגדול מוקדש לשורה של תקנות המפרטות את החובות והזכויות של האזרח הרגיל , ( 18—6 , 1 ) היוצא לצבא המלחמה כשהוא מגיע לבגרות . על שורת תקנות זו נוספו עוד שתי תקנות , העוסקות במקרים המיוח דים של 'איש פיתי' ( 22—14 , 1 ) ושל הלוויים . ( 25—22 , 1 ) הכוהנים נזכרים דרך אגב בלבד כבעלי הסמכות העליונה . ( 2316 , 1 ) מסתבר שמעמדם הרם מוציא אותם מכלל האזרחים , ושחוקי הגיוס הרגילים אינם חלים עליהם . אנו רשאים אמנם לשעה שגם הם עתידים לשרת לפי חוקה קבועה . מקומם בעצת היחד שלעתיד מובטח להם ( עיין פרק ב וסעיף / ( 144 וממגילת המלחמה אנו למדים שישרתו לא רק במקדש ( מל' דף ( 2 אלא גם כמפקדים בצבא המלחמה ( שם , דפים > 9—7 ועוד . ( נחזור לפירוטו של הפרק שלפנינו . בראשו רשומה הכותרת של הפרשה 'וזה הסרך לכל צבאות העדה' . ( 6 , 1 ) מיד לאחר מכן נאמר , שהתקנות ...
אל הספר