פרק ג : דיני החבורה . 88 כותרת הפרק ( 2—1 , 6 ) מלמדת אותנו שהחוקים האמורים בו חלים על כול מגוריהם של אנשי היחד . בכל מקום שנמצאים כמה אנשים הנמנים על הכת ' ) איש את רעהו ( ' הם חייבים בחיי שיתוף , הבאים לידי ביטוי בארבעה שטחים : א ) משמעת אישית חמורה בניהול משק החבורה — ומכאן למדים אנו שהמשק הוא משותף ' ) וישמעו הקטן לגדול למלאכה ולממון' . ( 2 , 6 ב ) אכילה ביחד ( שם . ( ג ) אמירת ברכות ( וכנראה גם תפילות ) בציבור . ( 3 , 6 ) ד ) דיון פומבי בבעיותיה של החבורה ' ) ויחד יועצו , ' שם . ( חובות יסוד אלו חלות גם על חבורה שאינה מונה אפילו עשרה אנשים . התקנות הבאות מוסיפות את החובות הארגוניות החלות על חבורה של עשרה אנשים ויותר . חבורה כזאת חייבת להחזיק בתוכה לפחות כוהן אחד ( ש' . ( 4—3 הכוהן משמש מעין יושב ראש בישיבותיה ובסעודותיה של החבורה . בישיבות שבראשותו חייבים אנשי החבורה לשבת 'איש כתכונר , כלומר לפי הסדר של דרגותיהם ; סדר זה קובע גם את נוהל הדיונים ' ) וכן ישאלו לעצתם' וכר ש' , ( 4 הוא הנוהל המתואר במפורט בפרק הבא . בסעודות מברך הכוהן ראשון על הלחם והיין ( ש' . ( 6—4 שנית , מצוי תמיד ...
אל הספר