פרק ד : נחלת מפלגי כול בני איש . 69 בפרק אחרון זה מלמדנו בעל הפרשה שני עניינים : א . המסקנה האחרונה של תורתו בדבר הגזירה המפלגת את האנושות לשני מחנות ! ב . גולת הכותרת של שיטתו , והיא ן הביטחון בהשמדתה של הרשעה ב'מועד הפקודה . ' בהתאם לכלל שלפיו ערוכה הפרשה 'מסגרות מסגרות' ( עיין סעיף ( 65 נידון העניין הראשון בתחילתו של הפרק ובסופו , ( 26—23 ; 1 18—15 , 4 ) עם חזרות מילוליות בניסוח הדברים ( השווה ש' 16 עם שי , ( 25 ואילו העניין השני הוכנס לאמצע הפרק . ( 23—18 , 4 ) תחילה חייב בעל הפרשה לסכם את החומר שנלמד עד כה , כיוון שבפירוט הרב שבשני הפרקים המרכזיים ( ב , ג ) השכיח את עיקר תורתו . לפיכך פותח הפרק האחרון במלים 'באלה תולדות כול בני איש' , ( 15 , 4 ) כלומר / בשתי הדרכים שתוארו לעיל , בפרקים ג—ד , מתנהלות קורותיה של האנושות , כפי שלמדנו בפרק א . בהמשך דבריו הוא מפרט ומנסח שוב את תורתו הדואליסטית הדטרמיניסטית . בניסוח חדש זה הוא מבליט שתי בחינות שלא נאמרו במפורש בפרק א . הבחינה האחת היא ששל טונם של שתי הרוחות מפלג את האנושות לשני מחנות יריבים ממש : במקומו של המונח רוח , מדובר כאן על 'מפ...
אל הספר