פרק שלישי: סגנונו של סרך־היחד

פרק שלישי : סגנונו שלסרך היחד . 21 מטרתו הכללית של סרר היחד — לעצב את דמותו של היחד — קבעה אף את סג נונו האופייני . ניתן היה לצפ 1 ת , שהואיל וסרן היחד הוא בעיקרו של דבר קובץ של תקנות , אף סגנונו יהיה סגנון התקנה , סגנון החוק הדייקני והפסקני . אולם כבר ראינו ( בסעיף , ( 16 שאין סרך היחד מצטמצם בתקנות ובחוקים , אלא ששבע פרשי ותיו ניגשות בדרכים שונות למטרה המרכזית . מכאן שאף דרכי הסגנון עלולות להיות מרובות וסבוכות . לאותה המסקנה נגיע אם נשים לב לטיבן של הפרשיות א—ב . בפתיחתה של פרשה א אתה מוצא תקנה לומר דברי שבח , ברכה וקללה 18 , 1 ) ואילך . ( ובפתיחתה של פרשה ב אתה מוצא תקנה המטילה את חובת הוראתם של דברים מסוימים על ה'משכיל' . ( 13 , 3 ) בדרך של הכללה תוכל אפוא לומר , שמה שנאמר באותן הפרשיות אינו אלא תקנה . אולם הדברים עצמם , שהתקנות מצוות על אמירתם או על הוראתם אינם תקנות , אלא ברכות וקללות , או הרצאה עיונית שוטפת , ודווקה תכונות אלו הן הקובעות את סגנונן של הפרשיות א ו ב . מכאן שאם נגיד שסגנונו של סרך היחד הוא בדרך כלל סגנון התקנה , לא אמרנו ולא כלום . יתר על כן , אף התקנות עצמן אינן...  אל הספר