בתים מולבנים אלונה נצן שיפטן בעשור האחרון החלו להיקלף כאלף "בתי באוהאוס" תל אביביים , המיועדים לשימור , מאפרוריותם עתירת הפיח והתריסולים . בקפדנות ובמסירות מאוחים סדקיהם , מוחלק עורם , בטרם יעטו כסות לבנה , חסכנית ומהודקת . הלבנתם של " בתי הבאוהאוס , " אשר נבנו בשנות השלושים והארבעים בהשפעת המודרניזם האדריכלי האירופי , משקמת את תדמיתם בתודעה הישראלית ומסייעת בהכתרתם כמורשת אדריכלית לאומית . פעילות זו מעידה על מפנה משמעותי בשיח האדריכלות הישראלי : החיבור הישיר , המדלג , של שנות התשעים אל "הסגנון הבינלאומי" של שנות השלושים , חופן בחובו הסתייגות מופגנת משאיפת שנות השישים והשבעים לעצב את התבנית הפיסית של החברה הישראלית כראי ה"מקום" - המקום הילידי , הים תיכוני , ההיסטורי . מסה זו בוחנת את הלבנת תל אביב כסמן של מפנה זה מן המקומיות , בחזרה אל ה"סגנון הבינלאומי ; " משיקומן של יפו וירושלים העתיקות , בשנות השישים והשבעים , אל שימורה של "העיר הלבנה" בשנות התשעים . תהליכי הקאנוניזציה שאפשרו מפנה זה , הפרקטיקה ההיסטוריוגרפית המבססת אותו , כמו גם הזמן והמקום שבו הוא מתרחש , טוענים אותו במשמעויות תרב...
אל הספר