סמי עיר הציונות היתה פרויקט של העתקה . היא שאבה את השראתה ממודלים קיימים . כך גם התפיסה הסוציאל דמוקרטית הישראלית המוקדמת , אשר היטלטלה בין אלטרנטיבות שונות של תפיסות תכנון עירוני אירופיות . אחד מן המודלים , שלאורו התפתח השיכון הציבורי הישראלי , היה זה הווינאי ( גרייצר . ( 32-30 , 1982 וינה האדומה נבנתה למן ראשית שנות העשרים כמודל לסוציאליזם מוניציפלי וכגרעין למדינה סוציאליסטית בלב סביבה שמרנית ועוינת . ( Blau 1999 ; Gonen 1995 , 36 ) בשנים 1934-1923 בנתה עיריית וינה 64 , 000 דירות בעבור כ 200 , 000 איש . הדיור נתפס כתהליך של עיצוב מחדש . באמצעות הדיור שאפה התנועה הסוציאל דמוקרטית הווינאית לטרנספורמציה של התרבות העממית של מעמד הפועלים לתרבות פועלים מודעת ומגויסת , בתמיכתם של מוסדות נוספים שעניינם חינוך , בריאות וטיפול בגיל הרך . כך , בשעה שהדירות במסגרת מפעל השיכון הציבורי הווינאי היו קטנות ומצוירות בצניעות - אך היו בהן מים זורמים , שירותים , גז וחשמל - הן לוו בשירותים קהילתיים נרחבים , מכבסות מאובזרות במיטב הטכנולוגיה של התקופה , מקלחות , גני ילדים ופעוטונים , מרפאות , ספריות , מכולו...
אל הספר