אורות הכרך

אורות הכרך התיישבותם של עולי מרוקו ברכוש הערבי הנטוש שבוואדי סאליב התרחשה בשני גלים . הגל הראשון הגיע אל השכונה ישירות ממחנות העולים בשלהי . 1948 בחלקה היתה זו יוזמה ספונטנית של העולים עצמם , שהגיבו בצעד זה על המצוקה הקשה במחנות העולים , ופנו לחפש לעצמם פתרונות מגורים מאולתרים בתמיכת השלטונות . במקביל לוואדי סאליב אוכלסו באותה עת גם ה"שטח הגדול" ביפו , ה"סחנה" בלוד ושכונת סלמה ליד תל אביב ( הכהן . ( 81-80 , 1994 הגל השני הגיע במהלך עקיף , לאחר שהעולים בחרו לנטוש את יישובי העולים שהופנו אליהם במסגרת תוכנית פיזור האוכלוסין הישראלית בראשית שנות החמישים . גל זה נאלץ להסתפק במגורים באיכות ירודה יותר , בחורבות ובמרתפים , מאחר שהדירות הטובות יותר כבר נתפסו או יושבו ב . 1948 אכלוס הרכוש הנטוש העירוני לא היה פרי תכנון . בעוד שבשלהי 1948 הוא נעשה ביוזמה עצמית ובתמיכת הגורמים המיישבים , בשנות החמישים הראשונות חרג מהלך זה ואף שיבש את כוונת השלטונות . "המקום משך , " כך תואר אותו פרק היסטורי בגרסה אפולוגטית מוקדמת בספר לכבודו של אבא חושי . כותבי הספר ייחסו את הנהייה המאוחרת אל ואדי סאליב למיקומו הג...  אל הספר