"וחשבתי לעשות משהו יפה כמו שיש בהדר למעלה"

" וחשבתי לעשות משהו יפה כמו שיש בהדר למעלה" מה שעורר בו זעם ושנאה יוקדת היה דווקא אותה מידה של אגוצנטריות חולנית שגילו הנאשמים , הצורך הפתולוגי שלהם להוכיח את חפותם , את האמת האישית הקטנה שלהם , אותו סחרור חולני במעגל של מה שמכונה העובדות , המוקפות בחישוקי גולגולתם הנוקשה , בעוד שהאמת העיוורת הזאת שלהם אין לה מקום בסולם ערכים גבוה יותר , במערכת צדק גבוהה יותר , התובעת קורבנות ואינה מביאה בחשבון , וגם אסור שתביא בחשבון , חולשות אנוש ( קיש . ( 105 , 1985 בסך הכול התכוון דוד בן הרוש לפתוח בית קפה קטן . בן 35 היה . במשך 11 שנות שהותו בארץ , לאחר שעלה ממרוקו דרך אלג'יריה ומחנה המעבר בקפריסין , לא הצליח להתבסס . בית הקפה אמור היה לפתור את המצוקה הכלכלית המתמדת ' . לשם כך מכר את דירתו הקטנה , קנה לו ולמשפחתו דירת חדר , והשקיע את הכסף במזנון החדש . "רציתי להקים מזנון בסביבה שלנו בוואדי סאליב , " סיפר לוועדת החקירה הממלכתית שמונתה לבירור האירועים 2 לאחר תקרית הירי ביעקב עקיבא . "חשבתי - בסביבה אין אף בית קפה מודרני וחשבתי לעשות משהו יפה כמו שיש בהדר למעלה , עם מכונת אספרסו ועשיתי הכל , אבל לא ב...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד