" נכון כי פעם היו גרים בנפרד" והוא אמר : "ברוך בואך למדינת ישראל " ! ואני לתומי חשבתי ששינו את שמה של עירי האהובה , על כן תיקרא מעתה "מדינת ישראל . " נפשי נתקמטה עלי ... ( חביבי . ( 47 , 1995 נוסף על הקיום הסינכרוני של ואדי סאליב היהודי לצד ואדי ניסנאס הערבי חבוי , אם כן , ממד אחר , חמקמק ודיאכרוני . תושביה הערבים של חיפה - תושבי ואדי ניסנאס לענייננו - ותושביה היהודים בוואדי סאליב - אינם שכנים במובן המקובל בלבד . המילון קובע , כי שכן הוא אדם הגר באותו בניין או בבית סמוך . דיירי ואדי סאליב לא התגוררו רק לצדו של השכן הערבי אלא בו בזמן גם במקומו . הם גרו בביתו של השכן . מצב דברים זה כשלעצמו הוא רגיל בתכלית : מטבעם של נכסי דלא ניידי , שהם מחליפים בעלות . ואולם , להבדיל מהחלפת בעלות בתנאי שוק שגרתיים , דיירי ואדי סאליב לא היו תוצרים של כוחות השוק אלא של דרמות היסטוריות . כוחה של ההיסטוריה , ולא כוחו של השוק , שיכן אותם בדירותיהם של הערבים . דייריה האחרונים של ואדי סאליב , אלה שנחרתו בזיכרון הישראלי בשל המהומות ב , 1959 לא התגוררו בדירות שרכשו ; הם גרו ב"רכוש נטוש . " אם כך , הממד הדיאכרוני...
אל הספר