זיקת הבונד לכלל ישראל כאשר אנו דנים בשאלת השפעתו של הבונד על התפתחות היהודים באשר לאופן ראייתם העצמית כיהודים , ומכאן גם על הוגי דעות שעיצבו זרמים מרכזיים ביהדות המודרנית , יש גם לבחון מקרוב את יחסו של הבונד עצמו לעם היהודי בכללו - מה שקרוי בפינו "כלל ישראל . " בספרו על הבונד מעלה גורני ( Gomi , 2004 ) שאלה זו כנושא מרכזי . לדבריו , הבונד לא דן במושג "כלל ישראל" באופן שיטתי . הוא היה ברקע המחשבה הציבורית שלו , כשהוא לובש צורה ופושט צורה עיונית ופוליטית על רקע שינויי הזמן וחילופי המקום . באופן כללי , מבחין גורני בין שלוש פזות שונות בבונד על פי הפרשנות שנתן לכלל ישראל . בראשית דרכו , השתמש הבונד ברוסיה במושג "הכלל הפרולטרי , " על אף שהוא עצמו לא טבע מטבע אידאולוגי זה . זו הייתה התקופה שהבונד אימץ גישה מעמדית צרופה וראה ב"עם היהודי" את הפועלים בלבד . בפולין בין שתי מלחמות העולם , ייחס הבונד ל"כלל ישראל" משמעות עממית . תפיסה זו התייחסה בראש ובראשונה להמוני העם היהודי העניים , אך גם להמוני היהודים , בעיקר במזרח אירופה , שסבלו מאנטישמיות גוברת ושבעבורם העמיד הבונד ארגוני הגנה עצמית . לבסוף ,...
אל הספר