דוקומנטה 11 מציגה לראווה את הבעיות האתיות של העולם : עוני , רעב , השפלה , רצח עם קציעה עלון זהו , נגמר העידן הפוסט-מודרני והתחיל העידן האתי . כך , לפחות , על פי הדוקומנטה ה . 11- העיסוק בבעיות האתיות של העולם היה לוז התצוגה הגדולה . עוני , רעב , השפלה , רצח עם . לא נושאים מלבבים , לא נושאים המשתדכים בקלות לארסנל האמנותי המסורתי שמעצם טבעו יש בו משהו אליטיסטי , אידיוסינקרטי ואישי מאוד . ובכן , לצורך כך נמצא המדיום של הווידיאו שאינו אלא קולנוע בתחפושת . והקולנוע הרי הוא חביבם של ההמונים , "מלך הנגישות והקומוניקטיביות . כך מוצגים בדוקומנטה סרטים רבים , מוקרנים על-פי-רוב על-גבי שלושה מסכים , מעבירים חוויה חזקה וטוטאלית . ה"קולנועיזציה" של הדוקומנטה השפיעה גם על המדיומים האחרים שהשתמשו בהם האמנים . רבות מסדרות התצלומים נראו כאילו היו " שוטים" מופרדים של סרט אחד ( למשל , תצלומיה של קנדידה הופר , הצילום של אלן סאקולה או של גיל סוסיר . ( "חדרים" של אמנים זימנו חוויה של "כניסה אל תוך פנים העולם ; כפי שעושה הקולנוע ( למשל האטליה של איוון קוזריק , או החדרים של ריימונד פטיבון , אדגבו וארתור בריו ....
אל הספר