מישטר הפקודה בהסתדרות חופשית כוחה של הפקודה בכוחו של העונש על הפרתה . בבית"ר היתה אפוא 'הפקודה' מעיקרה רק פיקציה מוכרת ומוסכמת , שהרי היתה בית"ר מושתתת על הצטרפות בהתנדבות מתמדת ועל החופש המלא לניתוק עצמי מאותה הצטרפות . ה'נדר' הסמלי לא שינה דבר במהותה זו החופשית של בית"ר . גדולה מזו : ה ' נדר ' הכיר בחופשיות זו , ולא בא לחייב שום חובות מיוחדות מכוחה של איזו התחייבות אירגונית או של שבועה מיסטית . את שיר ה'נדר' סיים ראש בית"ר : 'חופשי , את חוק בית"ר המלכתי על עצמי , / כי צו בית"ר הוא הד לצו לבי — לנדר / השר בתהום דמי ' . ועם זאת לא היה המושג 'פקודה' בגדר מליצה . במושג זה לא הירבו להשתמש בבית"ר , ומשהשתמשו נתכוונו להגדיר את הפעולה שלקיימה נדרש החבר כפעולה ברמת חשיבות קובעת לדעת הפיקוד העליון או המפקד האחרון . בית"ר לא יכלה למנוע הפרתן של פקודות , אם הפרה מליאה ואם הפרה חלקית , ולא תבעה ל עצמה שום זכות להעניש את המפר או ללחוץ עליו באתה אופן שהוא . הלחץ היחיד היה מוסרי : הרחקה מבית"ר .
אל הספר