עוד על 'מנהיג' ו'מאכסימאליסם'

עוד על 'מנהיג' ו'מאכסימאליסם' במסיבת עיתונאים , שערך ז'בוטינסקי בקראקוב , ( 1935 . 1 . 12 ) סיכם ביחסים עם הסתדרות הציונית , ש'שני הצדדים' הודאגו ממילחמת האחים וראו חובה פאטריוטית להגיע לכלל 'הסכם ' , וביחס לקרנות - שוב הותרה התרומה לקק"ל ולקרן היסוד , אבל אין חובה בה . במסיבה זו חזר ותיאר את יחסו לעניין הציפייה ל'מנ היג : ' 'יש אצל היהודים מינהג טיפשי לחקות עמים זרים . הימים עכשיו קשים ומעציבים , והנוער שלנו מבקש לו נחמה . ילדים בודים להם את המעשייה בדוב הזהב שמספרים עליו נפלאות . צריך להרחיק את הנוער מהרגל זה . האמינו לי , שהיחיד שמעמידים אותו בתפקיד כזה / המנהיג / מרגיש עצמו שלא בטוב כלל ... אין אני פאשיסטן . אילו הייתי מוכרח לחיות בארץ שמוגבלת בה חירותו של היחיד , לא היתה נשארת לי ברירה אלא לתלות את עצמי . בתור עתונאי לא הייתי יכול להסכים לעולם לבטל את חירותה של העיתונות , והאמינו לי , אילו הייתי צריך ליצור את החוקה בשביל המדינה היהודית בארץ ישראל , היתה זו החוקה הליביראלית ביותר שבעולם . ' ... ובנושא זה בהיקפו הרחב כתב ז'בוטינסקי במאמרו ' על המאכסימאליסם : ' 'בוועידה / של הצה"ר /...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל