שיטת הבקשות האינדיבידואליות לא ראויה הרשות שניתנה לבית"רים להגיש בקשות אינדיבי דואליות למישרדים הא"יים לא היתה פיתרון שאלתן של זכויות בית"ר — אף לא למישרדים הא"יים , ובוודאי לא לבית"ר . בית"ר לא ויתרה על זכותה להבטיח לעצמה מעמד כהסתדרות חלוצית הקובעת את מועמדיה לעלייה והבטוחה מראש בחלק מוגדר ומוכר במיכסות העלייה לעובדים . ראש בית"ר והוועד הפועל של הצה"ר לא שקטו אל שמריהם . הם הביאו לציבוריות היהודית , ואף הכללית , את בעיית העוול שנעשה לבית"ר , ותבעו תקנתו . בלונדון הובאה הפרשה לידיעתם של אישים אנגלים בעלי השפעה , ואף רשמיים . עם שעמדתה של הממשלה היתה בכללה נגד ז'בוטינסקי והצה"ר , נעשתה ההטרדה בשאלת בית"ר בלתי נוחה לה , ואילו אנשי הסוכנות בלונדון , שיכלו להסתמך על עמדתה של הממשלה , החלו חוששים שמא n FAIRNESS תכריע את הקו המדיני . הפעילות המדינית להבטחת אפשרויות לעלייה , מלווה היתה כוח מוסרי רב , ולא ניתן לאורך ימים לנמק אפליות על סמך סירוב תרומה , או על סמך ביטול זכות ל'הכשרה , ' וכיוצא באלה טיעונים . אף נזדקרה כבולטת השאלה של העמדת בית"ר במעמד שווה לפחות עם 'אגודת ישראל . ' ברם ביר...
אל הספר