בליטא הקנאית

בליטא הקנאית הסכנות לקיומה של מדינת ליטא , על כל הכרוך בהן לאוכלוסייה היהודית במדינה , לא עוררו בקרב ההנהגה היהודית כל זעזוע . ליטא העברית , השורשית , החריפה דבקה בגבאותה הפרובינציאלית , וויתרה על תמורה במערכות פנים . עמידתה של הציונות הרשמית בליטא כלפי מחנה ז'בוטינסקי היה בה לעורר פליאה . אולי יותר מבכול ארץ אחרת אחז בארץ זו - אחר רצח ארלהורוב - דיבוק של איבה נגד ז'בוטינסקי ובית '' ר , 'האחראים' לרצח , וזאת בעיקר בהשפעת העיתון 'די אידישע שטימע , ' שאולי יותר מעיתונים יהודיים אחרים שפע כמויות של רעל ורשע , ואף כסילות , כמעט דבר יום ביומו במשך חודשים הרבה . כבר מלפני רצח ארלוזו רוב גילו שם הציונים הרשמיים יחס קשוח כלפי בית"ר , בענייני העלייה , ולאחר הרצח נתגלתה לא אחת מידה של אכזריות בטיפול הרשמי , כשעלתה שאלת הגזל של הסרטיפיקאטים של הבית"רים . בחלוקת ה סרטיפיקאטים שיתפו עצמם אנשי גרוסמאן , שביקשו לשמור על מעמדם במישרד הא"י - בטענה פורמאלית גרידא - וליהנות משיירי הסרטיפיקאטים שנועדו לבית"ר . כשהגיע ראש בית"ר למסע הרצאות קצר בליטא , והיה הדבר לפני הקונגרס הציוני הי"ח , נתקבל בעיר קובנה...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל