תקיעת יום הכיפורים תרצ"ד

תקיעת יום הכיפורים תרצ"ד דבר התקיעה בנעילת יום הכיפורים לייד הכותל המערבי החל נעשה מסורת בבית"ר ובירושלים . מכוחה של תקיעה זו שוב לא אצו המתפללים לשמוע תקיעת שופר בבית כנסת סמוך , ולא עוד שהחלו נוהרים מתפללים מבתי כנסיות בעיר החדשה אל תפילת הנעילה בעיר העתיקה . גדולה היתה הציפייה בעיר אל התקיעה לייד הכותל , ולמרות החששות מתגובות של שוטרים נעשה הכותל מקום תפילה מרכזי לחרדים ואנשי מסורת ביום הכיפורים . התקיעה עוררה עניין גדול בארץ ישראל ואף מחוצה לה . בית"ר דא גת להבטיח את המשך קיומה של המסורת החדשה המתחייבת במישטר הבריטי , שהגביל את זכויות ה יהודים בתחום הכותל . אם בשנים הקודמות היה בת קיעה לייד הכותל משום סמל של התנגדות לחוקי ההגבלה של ממשלת המאנדאט , ואות שאין הנוער הלאומי מוכן להיכנע לחוקי הגבלה , הרי בשנת תרצ"ד נתחייבה בית"ר לקיים מסורתה אף כדי להוכיח , שלא נשברה בלחץ ההתנגשויות מצד השמאל , ובלחץ המאסרים והנגישות מצד מישטרת המאנדאט , ושכוחה עמה לקיים את התפקידים שהטילה על עצמה , יהיו התנאים החיצוניים ככול שיהיו . המישטרה גיי סה אותה שנה פלוגה מיוחדת כדי למנוע את התקיעה הצפויה ,...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל