ניסיונות של התיישבות המגמה ששלטה בבית " ר שיש לעשות שיחתים לאומיים , להקים תנאים לאומיים , לגלות חלוציות במובן ההתנדבות , לבנות ולאו דווקא להיבנות , הס טתה את מחשבתו של הבית"רי מן ההתיישבות החקלאית במתכונתה הקיבוצית או המושבית . יחסו של הבית"רי להתיישבות החקלאית היה ביחסו אל כל מיפעל כלכלי אחר המקדם את פיתוח היישוב היהודי , ובדרך זו את ביניין המדינה . עם זאת לא פסקו הניסיונות הפרטיים של בית"רים ללכת בדרך היממה החקלאית . מהם שראו את החק לאות גורם כלכלי מבטיח , ומהם שהשקיפו על החקל אות לא רק בעיניים כלכליות , אלא אף בעיניים אידי - אולוגיות , ואפילו אידיאליסטיות . הללו ראו את השטחים , שבהם נעשית החקלאות , בנופי מולדת מתחד שת ובכיבושים ממשיים במפת הארץ . הראשונים מוכנים היו להצטרף למיפעלי חקלאות פרטית וקטנה . ואילו האחרונים — רובם גומרי הגיוס , ובעיקר — יוצאי פלוגות הגליל , ביקשו להלך בגדולות , בהקמתן של נקודות חדשות במפת היישובים העבריים . הקבוצה התל אביבית , שבראשה עמדו משה איכילוב , צבי אביעזר ( שניידר ) מאנשי קבוצת 'מנורה ' , בן ציון דיקובסקי , נ . יאטקובסקי , מהנדס קולמא , ן ביקשה...
אל הספר