כינוס שלישי למגויי סיבית"ר ( ח ט אדר תרצ " ד ( 1934 . 2 . 24-23 כינוס המגוייסים היה צמוד , כבשנים הקודמות , לעלייה לקברו של תרומפלדור בי"א באדר . הכינוס השלישי היה רב משתתפים ורב עירנות . נטלו בו חלק פעיל אישי הנציבות ( ד " ר פרויליך , אינג' מיכאל כבירי ) השילטון ( ד"ר לובוצקי , ( הצה"ר ( דויד ליברמאן , ( אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר ( גרשון שץ , ( ורבים מוותיקי בית"ר והפלוגות . יצחק רוזנפלד פתח את הכינוס , ו פרויליך הזכיר בברכתו את פרשת עלילת הדם , כשמתנגדים פוליטיים 'פוצעים בנו פצעים נפשיים קשים ' , ואת המטרה הסופית : 'על קברו של תרומפלדור עלינו להבטיח שלא ננוח עד שיתנופף דגל תכלת לבן על שתי גדות הירדן ' . לובוצקי הביע דברי הערכתו לפלוגות , שהיו ל'תנועה' גדולה , שכבר קשה להשתלט עליה במנגנון קטן וחלקי . בהחלטות הכינוס ראה חשיבות מרובה , שכן יש בהן לעניין לא רק את משתתפיו , אלא את התנועה כולה . כן הסביר את מהותה של ה'פטיציה ' , שתפקידיה הבלתי אמצעיים הם לעקור מן השורש את השקט בעם ולקיים תנועה פוליטית בלתי פוסקת עד כדי הפיכת שאלת היהודים ושאלת ארץ ישראל
אל הספר