חוקת הגיוס

חוקת הגיוס החוקה נתקבלה בהסכם עם זליקוביץ , ' נציג הנהלת הפלוגות , על סמך פירוש החלטת דאנציג לפי כוונתה ולפי הניסיון המעשי בהגשמתה . החוקה קבעה , שיש לתת את הדעת על מיקצועו של העולה , אלא שלא המיקצוע האישי יכריע לגבי אופי גיוסו . הגיוס צריך לשמש 'לצרכים תכופים של כיבושי עמדות לביניין המדינה . ' בעקרוני הגיוס הודגש , שהנהלת הפלוגות היא הקובעת ללא עירעור את מקום גיוסו של העולה ואת תפקידו . הבית"רי הורשה להציע שתאושר לו זכות העבודה שקיבלה בדרך פרטית . בעניין עבירות על מישמעת תדון ועדה משותפת של הנציבות 3 ) חברים ) ושל הנהלת הפלוגות 2 ) חברים , ( שאחד מהם , מנהל פלוגות העבודה , ישב בראשה . עירעורים על החלטות הוועדה יוגשו בפני שופט בית"ר . החוקה לא הניחה שום זכויות לאירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , עם שאישרה שהפלוגה היא חלק בלתי נפרד שלו בכול הנוגע לעניינים כלכליים . משק הפלוגה הוא קיניינו של שילטון בית"ר ( ולא בשותפות עם אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר . ( לא נזכר בחוקה , שהפלוגה רשאית לקנות את המשק . להלן נוסחה של חוקת הגיוס : א ) מבוא ראש בית"ר והשילטון בתור המוסד העליון של ברית תרומ פלדור בין כינ...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל