האירגון הצבאי הלאומי אחר ההתקפה על תהלוכת בית"ר בשביעי של פסח תרצ"ג נתבטל הניסיון הראשון , שנעשה מכוחו של לורד מלצ'ט לאחד את כוחות ההגנה בארץ ישראל בגוף אחד , שאופיו צבאי מובהק ורחוק ממיפלגתיות . ה'הגנה' ה'הסתדרותית' החלה ללמוד — באיחור לקחים ממאורעות תרפ"ט , והחלה לחוש בסכנות הצפויות מן ההתעוררות הפוליטית הערבית , המסתיי - עת בעידודם של כוחות חשובים במימשל הבריטי . העקרון של 'הגנה אחת' היה בחזקת מובן מאליו , ומשעלה הסיכוי בזכותו של מלצ'ט לקיימו הלכה למעשה נטו נציגי בית"ר והצה"ר שלא לעמוד בתוקף על המשך עצמאותו הגמורה של הגוף הקטן , הקרוי ' אירגון צבאי לאומי ' , אף על פי שלא שוכנעו שבטל החשש שבגוף הגדול לא יישמע קולם בענייני עקרון , שיטות ותכסיסים , ואף יימנע מחברים פעילים ויעילים לתפוס את מקומם הראוי להם באירגון ובהיירארכיה . אחר משא ומתן קשה הוסכם לבצע את האיחוד השלם של האירגונים תוך שישה חודשים , ולימי חגיגות נבי מוסה כבר קבעה מיפקדה משותפת את האזורים ליחידות של האירגונים . ברם אחר ההתקפה של השביעי של פסח לא היו עוד חברי בית"ר מוכנים לקיים את 'הסכם מלצ'ט' מטעמים מובנים , ובייחוד משו...
אל הספר