ההכשרה הצבאית

ההכשרההצבאית ההכשרה הצבאית - עיקר גדול היורד אל יסודה של בית"ר ועושה אותה שונה משאר הסתדרויות — לא ניתנה לביצוע של ממש , בלא הסכמתם של השילטונות המדיניים בארצות שבהן פעלה בית"ר . בלא הסכמתם אפשר היה לקיים רק תוכנית קדם צבאית , ובעיקרה ספורטיבית בלבד . ההדרכה בנשק ניתנה להתנהל רק בחשאי של מחתרת , בעוד תוכנית צבאית ממשית של הדרכה צבאית בנשק של קבוצות ופלוגות בתימרונים בתחומים טופוגראפיים שונים כמעט שלא ניתנה כלל לביצוע בלא שתשגיח בה עין בולשת ועויינת . ההכשרה הצבאית , שנדרשה מן בית"ר בתורת חוק מחייב את הכלל , היתה על פי התנאים האובייקטיביים רק מינימאלית . אף ההכשרה הצבאית , שתוכננה ב תוכניות 'פלוגות התימרונים / ואחר כך פלוגות השי חת הצבאי ( פש"צ ) — ביוזמתו ובהנהגתו של ירמיהו הלפרן — לא הקיפה אלא 'אקדמות' לחינוך צבאי אמיתי , ואף עיקרה היו פיתוח גופני והכשרת מגן . תוכניות פש"צ חייבו את רובה של בית"ר המתבגרת , והגיעו לכלל ביצוע בקנה מידה ניכר בחלק גדול מקנני הם של סניפי בית"ר רבים , אלא שרק במקומות מעטים ביחס ניתן לקיים את התימרונים שתוכננו במגמה להעלות את רמת ההכשרה , מרמה אישית לרמה...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל