הפטור 'מחוסר הוכחות' היה בגדר דרך נוחה ביותר למישפט — שלא לגרום לרצח מישפטי , ולשילטונות — שלא לגרום לזילזול במערכת המישפטית וביוקרה המישטר ושלא לגרום אי נעימויות לאנשי החקירה והמישטרה בכלל , ובייחוד לעדים , וביתר ייחוד לעדה הראשית . פטור זה כרוך היה בפטור אחר — בפטור הרוצחים עבדול מג'יד וחברו — בדרך של התחמקות מלהיכנס לבירורן של ההודאות גופן . כך אף נוצר מעין איזון פוליטי נוח באמצעותו של שיפוט , שלפי שיטת פעולתו ולפי סיומו היה חשוד שנתנהל בהתאם לקו מוגדר מגבוה , בתכלית המניעה , כאמור , של הבאת המשך המישפט אל המטרופולין , על כל הסערות והתהודה הבין לאומית העלולות ללוות שם דיונים מישפטיים , אדמיניסטראטיביים , פארלאמנטאריים ו ציבוריים בפרשה סבוכה וחשודה . אחר הערכאה השנייה על הצד המישפטי שבפרשת האשמת סטאבסקי ו האחרים ניתן לדון דיונים מקיפים בטראקטאטים גדולים , ואילו כאן בספר של היסטוריה לא נוכל לדוש בו , אפילו יש בו כדי לעורר עניין מלא אף בלבם של
אל הספר