בטלה ההרשעה שלא היתה לה עמידה העירעור בבית המישפט העליון נמשך רק ימים אחדים . 1934 . 7 . 20—16 - השופטים העליונים הבריטיים , זקן השופטים מאקדונאלד , סגנו בייקר , וכן די פריי טאס , דנו את דינו של סטאבסקי לזכות - אף הוא יצא לחופשי 'מחוסר הוכחות' . 205 פרשת רצח ארלוזורוב לא יכלה לעמוד לפי כתב האישום של המישטרה . אף בלא ההצטלבות של ההודאות שהודה עבדול מג'יד , היה כל הביניין שבנתה המישטרה צולע מעיקרו . חומר העדויות היה בו מן המלאכותי ומן המגמתי . סטיות המישטרה והקטיגוריה עברו כל מידה . העם בציון לא האמין עוד באשמה . ההדים בעולם הגדול היה בהם כדי לעורר חימה ולהחשיד את הצדק הבריטי . ריווח פוליטי לא היה עוד אפשרי . אין תימה , שסטאבסקי שוחרר בבית המישפט העליון . עם שהצד המישפטי גופו היה מעורער מעיקרו , יצא פסק הדין בבית המישפט העליון בלשון של התחמקות מהכרעה מוחלטת חדמשמעית . זיכויו של סטאבסקי על סמך העדר ראיה מצטרפת לעדות העיקרית ( של גברת ארלוזורוב ) כמוהו כזיכוי מישפטי מלא , אלא שבדרך זיכוי כזה ניתן לבית המישפט העליון
אל הספר