מירוץ אל השררה בהסתדרות הציונית כבר במארס 1933 תיכנן בן גוריון את כיבושה של ההסתדרות הציונית . באירגונן של הבחירות לקונגרס ראה 'עניין מרכזי , ' והפעם אף 'עניין גורלי' ו 'כל פעולתנו בארץ עלולה ליהרס עד היסוד אם הריביזיוניסם ינצח . ' ההכרעה תהא בפולין , שהיא בבחינת 'הנעלם הגדול , ' ולפיכך אף יצא אל הגולה כראש מחץ נגד ז'בוטינסקי . הוא ביקש שררה פשוטה כמשמעה למ חנה השמאל , ולא היה מוכן לוותר עליה , אלא במידה שיתחייב לקואליציה ( אנטי ריביזיוניסטית , ( שהרי ' אם תקום בקונגרס קואליציה ריביזיוניסטית — ענייננו אבוד' . 128 בן גוריון לא היה מוכן לתת את הדעת על כך , שההסתדרות הציונית היא וולונטארית , וכבר עם המערכה לקונגרס הי"ח פיתח את התכסיס של הקומבינאציה של קואליציה מינימאלית , שבה יהא לו הכוח המכריע והקובע , ואף היחיד , תכסיס שראה נוח לעצמו להמשיך בו אף בימי ראשותו בממשלת מדינת ישראל . פרשת רצח ארלוזורוב נשתלבה שילוב נאות בתוכנית הכיבוש של בן גוריון . מווארשה פיתח פעולה עניפה ונמרצת להרחיק את ז'בוטינסקי מן ההסתדרות הציו נית . תוכניתו שהזדקרה בבליטותה הוסברה במיכתב שכתב ( 1933 . 7 . 9 ) 'למיפ...
אל הספר