השקפה על בעיות מדינה וחברה כאשר אני מבקש להתחקות על היסוד הפנימי של אותו הלך רוח יהודי חדש , שעד כה משמשת לו תנועת בית"ר [ ברית יוסף תרומפלדור ] את הביטוי המתקדם ביותר , אני מוצא אותו ברעיון על מלכותו של אדם . ככל שהוא אמור לגבי היהודי הוא מובע בהימנון בית"ר שלנו \ עברי גם בעוני בן שר . אם עבד , אם הלך — נו צרת בן מלר בכתר דוד נעטר . בא 1 ר ובסתר זכ 1 ר את הכתר עטרת גאון ותגר ... אני , שכתבתיו , נתכוונתי להחיל 1 על כל אדם , יווני או בן השבט באנטו , צפוני או אסקימוסי . הכל נבראו בצלם אלוהים : זאת למדנו מן הפרק הראשון של התנ"ך . התנ"ד אף מרחיק לכת מעבר להוד מלכות גרידא : הוא מרמז על כד שבני אדם כמוהם כמעט כאלוהים , או חצאי אל ; ברם , יהא זה דבר שבחיסר טעם להשתמש במונחים נשגבים כאלה בדיון , על כן הבה נסתפק במושג מלכות . מכל מקום , מגילת היוחסין של האדם שיסודה באצילות עליונה שאין למעלה ממנה , הוענקה , לפי מסורת עמנו , עם היוולדו של האדם הראשון . מסורתנו התנ"כית עולה איפוא , מבחינה זו , בקנה אחד עם אותו עקרון הגאווה המהווה את נשמת בית"ר : אפילו אני מושפל , משועבד , מדוכא — "הנני מלך 1 זהו ח...
אל הספר