הקדמה אילו קם זאב ז'בוטינסקי מקברו בהר הרצל שבירושלים ועורר מישוט בחוצות הבירה , מתחקה על עקרונות המימשל , כפי שהם משתקפים בכנסת , חוקר לדרכי השלטון וזיקתו לאזרח , מתבונן באורחות החברה ודורש ליחסי הגומלין בין חבריה , תוהה למהותו של הסדר הסובלנות בין שומר המצו 1 ת לאחיו החילוני , ומטה אוזן גם להצטלצלות ההגיה העברית בפי ילדי ישראל , — מה היתר , תגובתו למראה פסיפס הערכים הנרקם והולך י אין ספק שהוא היה מתפעם כולו מגודל ההישגים ; אף שהיה איש חזון ואופטימיסט מעצם טבעו ומאמין ביכולתו של עם לחולל ניסים , היה מברך תוך ריגשת לב אמיתית על המוגמר בהרבה תחומי יצירה . לא זו בלבד שדפוסי החיים המתחדשים בישראל לא היו זרים לו , אלא שרבים מהם עוצבו ברוח 1 ויד רבה היתה לו בהיווצרם . ראש וראשון להם הוא היהפכו של הרעיון הצבאי לנחלת הכלל בישראל . אירע לו לז'בוטינסקי מה שאירע להרצל בתחום גיבושה של הציונות המדינית , שעוררה פולמוס חריף בימיו . במאמרו "צוואה לציונות" , ( 1920 ) מתעכב מאפס נורדאו , ידידו ויד ימינו של מחולל הציוני-ת המדינית , על הצד האירוני שבפרק היסטורי זה . "תיאידור הרצל יצר את הציונות כתנועה מד...
אל הספר