' כופר היישוב' וניסיון להסכם ביטחוני המאורעות שפתחו בהם הערבים נמשכו כבר שנתיים ומעלה , ולא נראה להם סוף . לא היה בכוחם של הערבים לנהל חזית קבועה ושלימה נגד היהודים , אלא שגדול היה כוחם ליזום התקפות ספוראדיות על יהודים ועל יישובים יהודיים , וכאילו להפתיע בהתקפותיהם . תחושת הכישלון נעשתה יותר ויותר נחלתם של רבים ביישוב , ובכללם אף של נאמני המוסדות הסוכנותיים , ואף של מפקדים ב'הגנה' ה סוכנותית . ביולי 1938 הותקפו היישובים גיבעת עדה וקרית חרושת והותקף מחנה בעין פשחה . דמם של היהודים שנרצחו זעק והזעיק , אלא שקשה היה להזיז את ההנהגה השמאלית משיטתה - שיטת ההתבצרות והציפייה — וכיוון שגברו הצרות נמצאה הזדמנות להכריז על מיפעל יישובי גדול 'כופר היישוב ' , שמכוח אמצעיו תבוצר ה'התבצרות / וכך אף תבוצר ההבלגה . ' הוועדה היישובית של הוועד הלאומי' הכריזה . 7 . 24 ) ( 1938 על הקמתה של מגבית לצורכי ביטחון 'כופר היישוב ' , והטילה עול כספי על מוסדות ועל עסקים ועל יחידים . 'כופר היישוב' אף תבע מעין מסי עקיפין - תוספת תשלומים להוצאות נסיעה בקווי התחבורה של הקואופיראטיבים , וכיו"ב . התביעות לפטור את המסרבי...
אל הספר