תגובה - מרי - מערכה - מילחמה התגובות לא היו מטרה לאצ"ל , אלא אמצעי מחוייב המציאות , ואין תימה שמעולם לא היתה להיטות לתגובות , שסכנה לא מועטת בהן אף למגיבים , ועיקר השפעתן פסיכולוגית . בבית " ר , ולא רק באצ"ל , שאפו ליותר מ'תגובות' ספוראדיות . בבית"ר בגולה ובארץ דובר במרי , במרד , במילחמה , בהכרעה , כדבר שיגרה , בנאומים ואף בעיתונות , שכן נראתה ההתפתחות המדינית מזדרזת בקביעת עובדות אנטי ציוניות , והרי לא החזית הערבית היתה העיקרית מבחינת המילחמה הגדולה על השילטון בארץ ישראל באותו זמן . ובעניין ה'מילחמה' האמיתית שתבוא לא היה כל ויכוח בין בית"ר על כל זרמיה , לבין אצ"ל , שהיה צריך לשמש נושא המילחמה הזאת . הוויכוח — ככול שהיה — היה על עיתוייה של המילחמה , ומבחינת בית"ר אף זה היה רק תיאורטי , שאת זמנה יקבע ראש בית"ר הוא מצביא אצ"ל . דויד רזיאל , מפקד אצ"ל , היה מלא תודעת האס טראטגיה הגדולה לניצחון עם ישראל כעם מדיני , בלא שיהא זקוק לחיזוק מצד 'התיזיסים' של בעל ' עינינו נשואות אל השילטון' ( אוריאל הלפרין , ( ואף לא מצדו של אברהם שטרן / יאיר , / שלא האמין בפעולה המדינית והירהר בבריתות של מילח...
אל הספר