געגועים לגבורה צבאית

געגועים לגבורה צבאית ביהדות פולין שעל סף חורבנה פעלו כוחות צנטרי פוגאליים ובמיוחד מרובה היה הפיצול במחנה הציוני . אף מחנה הצ"ח לא נוקה מפיצול , משום נטיות טיב עיות בלבות חברים ליתר קיצוניות , ליתר התנדבות וליתר הסתכנות . הרעיונות ה'ביריוניים' נפלו בבית"ר על קרקע מוכנה לקליטה . ביקורי אחימאיר ואורי צבי גרינברג בפולין הגבירו קליטת רעיונות אלה בלבות של צעירים , שכמעט קרובים היו לאכזבה מן ה'המ תנה' שלהם בגלות . אחימאיר , שנתקבל בחום רב בבית"ר פולין , העלה שוב אל ראש הדיונים בבית"ר את בעיית היחס לבריטים ועשה להפיח רוח של מרדנות חדשה בשורות הנוער הלאומי . מאורעות תרצ"ו הגבירו את המתח בנושא הביטחוני בתוך בית"ר . חוץ מן הוויכוח הכולל על תגובה הבלגה , עלתה אף השאלה , כלום בית"ר בגולה נותנת הכשרה צבאית מספקת לחבריה , שיוכלו להיכנס מייד עם בואם לארץ לאצ"ל ולמלא את תפקידם שם ללא תקופות ארוכות של המתנה . חברים שעמדו על סף עלייתם לארץ ישראל , אם בדרך רשמית ואם בדרך עקלתון , חשבו על עצמם כעל חיילים , ולא היו עוד סבירים כל כך המושגים הקודמים על הכשרה הגנתית , ועל מקומם של תרגילי הסדר בהכשרה זו ...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל