לא רק גיוס , אלא אף שירות לכול החיים שלום טאבאצ'ניק-יעקבי-שלמה בן יוסף , בן ה עניים מגלות פולין , בא בן חמש עשרה לבית"ר וספג בה אהבה בלי מצרים לעמו ולארצו . חסר כול היה , אבל מעולם לא התלונן , ותמיד הטיל על עצמו את התפקידים הקשים בקן , בהכשרה , בעבודת האירגון , בעבודת קרן תל חי , בעבודת הסיפרייה בקן . חברו אב רהם לביא העיד עליו < 'מי שהכיר אותו לא יכול שלא להעריך אותו . בעל רצון של ברזל , בעל עוז , בעל התנהגות הדרית , תמיד עליז ושמח . הוא היה אומר : " לכבד פעם אחת את הריצפה במועדון הקן - יותר חשוב מאשר לנאום עשרה נאומים על דבר ריבו לוציה . '" בי"א באדר תרצ"ו נדר את הנדר הבית"רי , ובחג העשור לקן לוצק קיבל אות הצטיינות . בן יוסף הגיע לארץ בשיירת 'אף על פי ב' בא' בסו כות , ( 1937 . 9 . 20 ) אחר ההרפתקאות שנזדמנו למעפילים בדרך . מייד פנה לגיוס , ונשלח לפלוגת בית"ר בראש פינה . אף שם הצטיין כפועל וכחבר וכבעל אמונה גדולה . זו היתה דרכו מאז - דרך המסירות והנאמנות . כך הבין את מהותה של בית"ר כשירות לאומי בלתי מוגבל בזמן . וביחס לעצמו — היה מוכן לכול סכנה ולכול קורבן . בן יוסף לא היה ממא...
אל הספר