במיפקדת אצ"ל ' הוועד המפקח' על האצ"ל היה מודע למצבי הרוחות בשורות החיילים ואף המפקדים . בו ישבו הרב מאיר ברלין ( איש 'המיזרחי , ( ' יהושע סופראסקי ' ) הציונים הכלליים , ( ' מאיר גרוסמאן ' ) המדינתיים , ( ' ואליהו בן חורין נציגו של ז'בוטינסקי . סופראסקי נקט עמדה לטובת ההבלגה בנימוק , שאין לעשות את האנגלים כגורם נייטראלי בין שני כוחות של תוקפנות . הצרה היתה , שהאנגלים העמידו עצמם במצב כזה מרצונם ולפי שיטתם , אף כשהצד היהודי הבליג , ולא נמנעו מלעשות לעצמם ריווח פוליטי . גרוסמאן העריץ את ההבלגה כ'נשק הכי חזק שידענו במילחמה המדינית . ' הרב ברלין נתלבט בלבו מאוד . רק בן חורין ייצג בוועד הפועל התנגדות לשיטת ההבלגה . המפקד תהומי חשש מפני הסתבכות במילחמת טירור נגד הבריטים , והעדיף 'להסתפק לפי שעה בפעולות התראה ונקמה בקנה מידה מוגבל / ובהתאם לכך אף הכריע 'הוועד המפקח' להתרות בערבים . הלחץ הפסיכולוגי שלחצו הבית"רים דחף את המפקדים הבית"רים ללחוץ על הפיקוד העליון באצ"ל . המפקד תהומי היה מוכן להסתכן בפעולות תגובה קטנות , כדי לפייס דעתם של אקטיביסטים ממורמרים , שעמדו בתוקף על דעתם , כגון החברים ב...
אל הספר