בעיית ה'אוצרון' וה'דיפליטיסאציה'

בעיית ה'אוצרון' וה'דיפליטיסאציה ' ההצעה , שיצאה מגדר הצעה ולבשה במוקדם צורה של החלטה והוראה , לקצץ ב'אוצרון' בית"ר לטובת ' ברית החייל , ' ובכך להקל על המעמסה החברתית במועדוני בית"ר גופם , ובעיקר - לקדם את העבודה הפוליטית והאירגונית בתנועה בכללה , לא נתקבלה כאמור , על דעתה של בית"ר . בהתנגדותו להצעה החלטה זו ביטא פרופס את דעת כלל בית"ר ( אולי חוץ מדעתם של יוצאים מן הכלל , ( ולא רק את דעתם של הטוענים לבית"ר פעילה בפוליטיקה הציו נית . פרופס עצמו היה מדורשי ה'דיפוליטיסאציהי , והוא ושוחרי עמדת ה'דיפוליטיסאציה' לא היססו לשמר בתחום בית"ר את כל חבריה בלא הבדל גיל , ויהיו הקשיים האירגוניים והחינוכיים בבית '' ר כתוצאה מכך קשים ככול שיהיו . מחייבי 'בית"ר לנצח' נתחייבו יותר מן השוללים למ צוא את הפיתרון האירגוני והתוכני לעבודת ה'אוצרוף של ותיקי בית"ר למקומותיהם - לרוב מקומות קטנים למדי — על הבדלי גיליהם של אותם ותיקים , ועל הבדלי רמתם התרבותית , ועל הבדלי אפשרויו תיהם המעשיות לתרום לפעולה הבית"רית הציבורית . בעניין זה כאילו נתגלעה סתירה לכאורה : קיומה של 'בית"ר' שאין לה סיום אירגוני בחיי הבית"ר...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל