הקדמה למהדורה הפולנית ? רציתי בפתח דברי להציג במלים אחדות — אם אפשר להגיד כך — את המחבר לפני הקורא (* . הדברים מכוונים כלפי אותו הסוג של בני האדם התמימים , — שכמדומה כבי הילד ונעלמ » ן העולם , — המוסיף להאמין , שבחברה תרבותית קיים עיקרון קבוע ובליתי חולף של יחס הוגן נוטיד אדם לאדם , מצד מעמד למעמד , מצד לאום ללאום . משופנע אני , שאפילו בזמנים החמורים והאיומים ביותר — כך הוא , למשל , היומן הנוכחי — אפשר תמייד למצוא . אנשים , המוכנים בלב שלם להענות למצוקה היהודית , להעריך בכנות את האידיאלים של הציונות * אנשים , שהיו שמחים מאד , אילו הצליחו להקל על מצוקתנו ולהגשים את האידיאל הציוני . כמו כן משוכנע אני , שאנשים כאלה , כשהפ משמי עימ את הבי » י "ציונות , " הרי הם מבינים אותה כמוני—באופן הוגז וישר : כשיבה לארץ ישראל של אותם האנשים — זרק אותם האנשים — השואפים כעת , או שישאפו להבא בעצמם לשוב לציץ . ועוד : משוכנע איני , שבשעה שדנים בשאלה זו , אינו עולה כלל על דעתם של אנשים אלה , וגם אינו יכול לעלות על דעתם הרעבון על נישול מאונס או על צמצום זכויותיהם של אי אלה אזרחים שהם , ושיאי כת התרבות הזאת ...
אל הספר