העוקץ שגרם

העוקץ שגרם בראייה ההיסטורית , לאחר תקופת שנים , ניתן לבדוק בקשיים שעמדו לפני הפלוגות לעניין הבטחת מלוא הצטרפותם של עולי בית '' ר המסורים , והתלוציים ברוחם , אל הפלוגות . אף לאחר שנים אין להצדיק בשום פנים את חולשת הדעת שגי לו רבים , שהפרו פקודה , ולא נצטרפו לפלוגות , ועשו את עלייתם לארץ ישראל עניין ציוני אזרחי סתם . ברם לאחר שנים ניתן להרהר בגורמים שסייעו לדבר עבירה , ואולי אף לגלות את העוקץ שגרם להעדר התיאום שבין הרצון הכנה שבלב הבית'רי העולה להיות עם בית"ר בכול התנאים , לבין הנכונות מצד רבים , רבים מדי , להתייצב מחוץ למיסגרות בית"ר , ובלבד שלא להצטרף לפלוגות . הקושי הגדול להתפתחותן של הפלוגות נגרם משום שתי נקודות מוצא שחייבו מסקנות שונות ולאו דווקא חופפות . מנקודת המוצא של התנועה נקבע הכלל הגדול של השירות של שנתיים . מנקודת המבט של צורכי ההתיישבות היה עדיף הכלל של שיחת ללא הגבלה . נקודת המוצא של התנועה חייבה את השירות במוסדה של בית"ר , בפלוגתה , בקסרקטינה , וכך נתחייבה חובה למעשה לשאת באחריות הכספית לקיומן ולהת פתחותן של הפלוגות , לביניין המחנות , הבתים , השירותים , לקיום הפעולות הל...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל