קשריםעם נציבויות הנהלת הפלוגות נזקקה לקשר ישיר עם הנציבויות , השולחות את חבריהן לארץ ישראל , ואף אושרה זכותה לנהל קשר כזה . ורבים היו נושאי התיכתובת בשאלות העולים והעלייה . הנהלת הפלוגות זירזה את הנציבויות בשליחת עוליהן ללא דיחוי , ולא תמיד יכלו הנציבויות להיענות לבקשה . הנהלת הפלוגות תבעה מהנ ציבויות ביקורת חמורה וקפדנית על העולים , וב עניין זה רבו הטענות . הנהלת הפלוגות נעשתה ללישכת העלייה של בית '' ר , והנציבויות שימשו מישרדים ארץ ישראליים לעולי בית '' ר , מהם העולים בדרך ליגאלית , ומהם העולים בדרך לא ליגאלית . מסודרות בענייני העלייה היו בייחוד הנציבויות של ליטא , רומניה וצ'יכוסלובאקיה . ברומניה הוק מה לישכת עלייה מרכזית בדצמבר 1932 לכול ארבעת הגלילות , בראשותו של שיבר , ואילו הנ ציבות הכללית בראשותו הוקמה רק לאחר חוד שים אחדים . לישכת העלייה , ואחר כך הנציבות , נהגו לערוך בחינות לעולים לפני עלייתם . אף ארבעת החברים שעלו משם באופניים נבחנו לפני מפקד הגליל ברקוביץ — הודיע 1 . 8 ) ו ( 1932 . שיבר . כן הודיע על גזירת הממשלה הרומנית , משום מצב החירום שהוכרז במדינה , שלא למסור דרכו...
אל הספר