בקשת משימות גדולות הפלוגות עמדו לרשות התנועה וציפו לפקודתה , ואילו התנועה בוששה לפקד . ראש ביתיר היה שרוי בגולה זה כשלוש שנים , ושם התיש את כוחותיו בוויכוחים פנימיים , מדיניים ואירגו ניים . מרחוק לא ראה את עצמו מוסמך לפקד פקודות ישירות , ואילו שעת הפקודה לא באה עדיין - לכול הדעות . הפלוגות עצמן , החברים עצמם , שאפו לאילו מעשים , שיש בהם מן הייחוד , ואף מן הסכנה . באהדה לא נסתרת נענו לקריאתו של אחימאיר , ומהם מוכנים היו להשתתף בהפגנות מדיניות . הם נענו לקריאות אירגון עובדי הצה '' ר ובית"ר ויצאו לעזרת חברים נצורים הנלחמים לזכות עבודתם . הם פעלו במקומותיהם בהכשרה צבאית — אם כחברי האירגון הצבאי הלאומי החדש , ואם כקשורים ביחידות ה'הגנה' * יו בכול אלו לא אמרו , ולא יכלו לומר , די . פלוגת הגליל היא שעמדה בראש התוכניות השאפתניות . הראשונה היתה לחדש את קיומה של מחניים , שבה מצוי קברו של מיכאל הלפרן הגיבור . בעניין זה פנו לפיק"א בחיפה ודרשו את התערבותו של ראש בית"ר במרכז פיק"א בפאריס . לובוצקי השיב ( 1933 . 1 . 31 ) להנהלת הפלוגות ,
אל הספר