תקיעה לייד הכותל המערבי כך נתגלגלה למשה סגל זכות חדשה להיות ראשון לתוקעי השופר אחר נעילה ביום הכיפורים לייד הכותל המערבי , על אפו של האיסור החדש מטעם הממשלה הבריטית , אחר דיון בוועדה בינלאומית שקיבלה את אישורה של מועצת חבר הלאומים . איסור זה ראוי היה לפורשו כפגיעה לאומית חמורה , וכניסיון לנתק מסורת מקודשת מדורות לגבי התפילה ביום הקדוש ביותר לייד המקום הקדוש ביותר לעם . דומה היה הדבר , כאילו קיבל היישוב את דינה של גזירה זו הקובעת תקדים חדש , מתוך נטייתו לזלזל בערכי רוח שלא יימדו ולא יישקלו , ולהשתבח בכול מעשה קטן , בבנייה ובייחוד בהתייש בות , כאילו מובטח לו שצירופם של מעשה מעשה למעשים יכריע בסופו של דבר . משה סגל , החרד במצוות ולמצוות , התפלל לייד הכותל ביום הכיפורים עד לסופה של התפילה , עד לנעילה , ועד לתקיעה בשופר - שהוא תקע בו תקיעה גדולה , להפתעתו של קהל המתפללים , שוויתר בלבו , ומוכן היה ללכת לשמוע את התקיעה בבית המדרש הסמוך , ולהפתעתם של השוטרים הבריטיים , שומרי הסדר לפי ההוראות הממשלתיות "המישטרתיות . משה סגל נאסר , זכה לברכתו של הרב הראשי א '' י קוק , ואף להש תחררותו בעזרת...
אל הספר